פסק-דין בתיק ב"ל 6454-09-11

1.      בפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 21.7.2011, אשר קבעה כי המערער איבד 60% מכושרו להשתכר.

העובדות

2.      המערער יליד 1960 סובל מבעיות רפואיות שונות. ביום 23.1.2011 קבעה ועדה רפואית לעררים כי המערער סובל מסכרת עם נוירופתיה בשיעור 65% ומגסטריטיס בשיעור 10%.

3.      ביום 23.1.2011 קבע רופא מוסמך כי המערער "מסוגל לעבודה מלאה בתנאים מיוחדים - ללא מאמצים" (מוצג מש/2).

4.      ביום 30.1.2011 ניתנה חוות דעת פקידת שיקום בעניינו של המערער. וכך כתבה פקידת השיקום בהמלצתה:

"לדעת רופא המוסד כשיר לעבודה ללא מאמצים. הנ"ל חסר השכלה, אינו מדבר עברית. עבד בעבודות נקיון כל השנים אצל כל מיני מעסיקים. עבודה אחרונה לפני 10 חודשים. מתלונן על קשיי הליכה, כאבי ראש וסחרחורות. מזריק לעצמו אינסולין 4 פעמים ביום.

הנ"ל נראה מבוגר מגילו. אדם שנודד מעבודה לעבודה ומכולן נפלט. עם מחלתו עבד מס' שנים. בהיותו חסר השכלה וחסר מקצוע יכול לעבוד בעבודת נקיון ועבודות חרושתיות, אך עיקר כישוריו הנמוכים העבודות שיכולות להתאים לו מצומצמות ביותר ולכן נראה לנו שיש לראותו כמי שאיבד חלקית לצמיתות את כושרו להשתכר" (מוצג מש/1).

5.      ביום 21.7.2011 דנה ועדה רפואית לעררים בעניינו של המערער (להלן: הועדה). הועדה שמעה את המערער ובא כוחו וקבעה כך:

"מדובר בתובע יליד 1960 הסובל מסכרת 65%, גסטריטיס 10 נוירופתיה 60%.

התובע נכנס בכוחות עצמו בעת הראיון השפה קלוקלת בפיו אולם ניתן להבין, עבד בעברו בשטיפת כלים ונקיון והיום רואה את עצמו מוגבל ביותר ללא יכולת חזרה לעולם העבודה. כניסה באופן חופשי, ישיבה נוחה, מעברים חופשיים למרות שמתלונן על חולשה ברגליים.

התובע לדעת הוועדה בהתייחס למצבו הרפואי לאחר ראיון התובע ועיון בחומר קובעת הועדה כי יכול לעבוד באופן חלקי בעבודות פשוטות התואמות את מצבו וכישוריו. התובע יכול לעבוד במיון אריזה נקיון משרדים איסוף עגלות בסופר. הועדה דוחה את הערר וחוזרת וקובעת כי איבד 60%

 מכושרו להשתכר" .

6.      על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

7.      המערער טען כי מקביעת הועדה הרפואית לעררים לא ברור מהם סעיפי הליקוי שנקבעו למערער ולכן הועדה נשוא הערעור הסתמכה על סעיפי ליקוי שאינם נכונים ולא הביאה בחשבון שאחוזי הנכות של המערער גבוהים מ-70%. עוד נטען כי הועדה לא התייחס לגילו של המערער וכי הועדה לא הסתמכה על מצבו הרפואי של המערער כפי שנקבע ע"י הועדה הרפואית אלא בחנה בעצמה את מצבו הרפואי של המערער והתבססה על אבחנתה.

המערער ביקש כי בית הדין יחזיר את עניינו לדיון בפני ועדה בהרכב אחר.

8.      מנגד טען המשיב כי יש לדחות את הערעור. לטענת המשיב אכן נפלה טעות בעבודת הועדה בכך שציינה כי המערער סובל גם מנוירופתיה בשיעור 60% מכיוון שאין הוא סובל מנוירופתיה, אולם מדובר בטעות שהיא לטובת המערער. עוד ציין המשיב כי הנכות בגין גסטריטיס היא נכות מנופה ולכן נכותו של המערער היא בשיעור 65% בלבד בגין סכרת עם סיבוכים; כי הועדה מביאה בחשבון את קשיי השפה, את גילו של המערער, את תפקודו ואת הנכויות הרפואיות שנקבעו לו; כי הרופא המוסמך שנתן את חוות הדעת בעניינו של המערער הוא פנימאי שבתחום מומחיותו נמצאת מחלת הסכרת והשפעותיה התפקודיות.

הכרעה

9.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.